84 גיבורת המחזה גורלי גורלך, חציתי את הקווים . ההשראה לכתיבת המחזה גורלי גורלך הייתה ספרה פוקח העיניים של אניטה שפירא חרב היונה, המתאר את השינוי שעברו אנשי ארגון "השומר" בדרך להגשים את החלום הציוני . שם, בגליל, כשהלאומיות היהודית התעוררה והעירה מולה את הלאומיות הערבית, נהפך עלה הזית של היונה לחרב, והיונים הפכו ניצים . שם, בגליל, בחרתי למקם את המחזה . "בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום", דקלמו חברי "בר גיורא", הארגון הגלילי שקדם ל"השומר", ובהם יצחק בן-צבי וישראל ומניה שוחט . ויכוחים עזים ניטשו בין חברי הארגון . האם לנהוג כמנהג המקום ולהיות מחויבים לנקמת הדם, הזרה להם ? איך לשכנע את האיכרים להעביר את השמירה לשומרים היהודים ? האם כדי לכבוש את העבודה יש לדרוש את גירוש האריסים ? הדמיון למציאות הנוכחית, שבה המדינה מנשלת כפרים פלשתינאים, חיזק בי את הבערה לכתוב מחזה על הוויכוח הפנימי בארגון ועל היווצרותו של מעגל ה"גום" — נקמת הדם : "מהראש יוצאת הציפור . . . עפה מעל הגופה . . . השקוני בדם . . . לא תפסיק הציפור לעוף עד ינקמו את דמו — השקוני בדם . . . השקוני בדם . . . עד ינקמו את דמו . . . הש...
אל הספר