80 | מטפלים בחרדה חברתית מה עושים ? נסביר למטופל את הרציונל : אתה פוחד ממצבים חברתיים וגם ממחשבות על מצבים חברתיים . כדאי ללמוד להבחין בין השניים, הרי מחשבות בוודאות אינן מסוכנות, הן רק לא נעימות . חשוב לעצמך שאתה עומד בפתח אולם קולנוע שמוקרן בו סרט אימה על ההשפלות והבושות שאתה עומד לחוות . אני רוצה להציע לך עבודה בתור סדרן בקולנוע הזה ותצטרך לראות את אותו סרט אימה עליך שוב ושוב . ראית סדרן שמתרגש מסרט שהוא ראה אלף פעמים ? מטופלים כמעט תמיד יסכימו באופן מלא עם התיאור הזה . כדי לעשות חשיפה בדמיון עלינו לכתוב עם המטופל תסריט אימה שכולל את ליבת הפחד של המטופל . הדבר מחייב "להיכנס לנעלי המטופל" ולהבין את ההיגיון הפרטי שלו — מה בדמיונו הסובייקטיבי יקרה אם ייחשף למצבים ללא כל התנהגות ביטחון והדברים ילכו הכי רע ? מה תחתית החבית שלו ומה זה אומר עליו שהגיע לתחתית ? התסריט הכי רע קורה לפרטי פרטים, ומשנייה לשנייה נעשה רע יותר . ההנחיה היא : אם לרגע נדמה לך שאתה רואה אור בקצה המנהרה, זו רק רכבת שבאה מולך . לעיתים קרובות התסריט מתגלגל כך שהמטופל עושה טעות חברתית קטנה כי ויתר על התנהגויות הביטחון — ...
אל הספר