עיבוד קוגניטיבי לאחר החשיפה | 73 אם לא הצליח או לא רצה לוותר על התנהגויות ביטחון ומיקוד פנימי, חשוב להדגיש את חשיבות הוויתור ולעודד אותו לפתח ערנות לכך בחשיפה הבאה ( אם המטופל אחז כל הזמן בכוס, לא יצר קשר עין וכדומה ) כדי שישנה זאת בפעם הבאה ויתרגל זאת במצבים רבים נוספים . חשוב להסביר שאם המטופל נשען על התנהגויות ביטחון הוא לומד שהוא "שורד" רק כי הוא מפעיל את אותן התנהגויות ביטחון . שימו לב ! אצל חלק מהמטופלים מתרחשים המצבים האלה : הניסיון להוציא מיקוד החוצה הופך לטורדני . ככל שהם יילחמו יותר להוציא מיקוד הם ישיגו תגובת ריבאונד . המסר הוא שטבעי שהקשב ירוץ פנימה והחוצה . הרעיון הוא להפנות אותו החוצה בעדינות ובלי שיפוטיות . הניסיון לקלוט מידע מהסביבה לעיתים הופך גם הוא לטורדני . הרעיון להתמקד באחרים ולא במה הם חושבים על המטופל . להלן כמה שאלות המסייעות לברר כיצד בוצע החשיפה : לדעתך המטרה ההתנהגותית הושגה ? האם המיקוד היה חיצוני ? האם ויתרת על התנהגויות הביטחון ? האם השתמשת בהצהרה הרציונלית ? האם היא עזרה ? האם השתמשת בהצהרה "בעד החרדה" ? האם היא עזרה ? השפעת החשיפה על רמות החרדה נשאל, מה...
אל הספר