56 | מטפלים בחרדה חברתית וממושכות, וכוללות הוצאת המיקוד החוצה, השמטת התנהגויות ביטחון והסקת מסקנות על בסיס עיבוד קוגניטיבי מוקפד . היעזרו בטופס 6 שבחוברת למטופל ( עמ׳ 126 ) . דוגמאות דוגמה לשימוש באירועים מחיי המטופלת להמחשה שהימנעות משמרת את החרדה ומגבירה אותה : "פיתחת דפוס להימנע ממצבים חברתיים שגורמים לך להרגיש חרדה . לדוגמה, כשאת רוצה לשאול חברות לעבודה אם אפשר להצטרף אליהן לשולחן בחדר האוכל ואת מתחילה להתקרב אליהן, את מתחילה לחשוש שידחו אותך ותביכי את עצמך . החרדה עולה ואת אומרת לעצמך, אקח את האוכל למשרד ואעשה עצמי נורא עסוקה . מייד אחרי ההחלטה לאכול במשרד החרדה פוחתת . את מרגישה הקלה . בכל פעם שאת מפחיתה את החרדה על ידי הימנעות את מחזקת את הדחף להימנע בפעם הבאה . את מגדילה את אי-האמונה ביכולותייך להתמודד עם החרדה ומתחזקת את האמונה שאת לא כשירה חברתית ושעדיף לך להימנע ולהסתגר . ככה ההימנעות מחזקת את החרדה" . דוגמה לרציונל לחשיפה באמצעות דיאלוג המתבסס על הימנעויות של המטופל : מטפל : באופן טבעי, כשסובלים מחרדה מנסים להימנע . ראינו שיש מצבים שאתה נמנע מהם לחלוטין כמו . . . ? מטופל : ...
אל הספר