חרדה חברתית בראי הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית | 17 בעולמנו ואף על פי שדחייה חברתית בוטה אינה דבר שכיח בקרב מבוגרים . להלן דוגמה קצרה מפגישה ראשונה עם מטופל הסובל מחרדה חברתית : האיש סובל שנים מחרדה חברתית . במקום עבודתו נקבע אירוע גיבוש במועדון קריוקי בהתראה של חודש . חרדת הציפייה של המטופל עלתה לרמה שלא אפשרה לו לישון בלילה, ובעידודה ותמיכתה של זוגתו הגיע לראשונה בחייו לטיפול . מטפל : כלל הזהב והמרכיב החשוב ביותר של הטיפול הוא להחליף הימנעות בחשיפה . הימנעות טובה לטווח קצר ומזיקה לטווח ארוך . לגבי ערב הגיבוש בקריוקי של מקום עבודתך, אם אתה מסוגל להגיע לקריוקי, אני מציע לך לנסות ללכת, זאת אומרת לעשות חשיפה ולא להימנע . גם אם לא תשיר שם, כדאי שתלך . אני יודע שקל להגיד וקשה לעשות . אתה חושב שזה קשה מדי כרגע ? מטופל : אולי אני יכול להגיע ולהגיד שאני לא אוהב לשיר ( בחיוך מבויש וקצת ממזרי ) , אבל אם מה שאתה אומר נכון, שלב הבעיה היא ההימנעות שלי ממצבים חברתיים, אז איך זה שאריק איינשטיין אחרי שנים של הופעות המשיך לפחד מהקהל ובסוף אפילו הפסיק להופיע והסתגר בבית ? הוא שר "קצת יותר טוב" ממני, הגוב...
אל הספר