חשיפות בדמיון | 133 לחשוב ≠ מצב נפשי ( משתגע ) ; לחשוב ≠ מצב בריאותי ( סרטן ) ; לחשוב על רשלנות ולא לפעול למניעת "האסון" ≠ רשלנות ; לחשוב מחשבות מעוררות מצוקה ≠ המצוקה לא תעבור לעולם . מאפשרת חוויה של חוסר סבירות סטטיסטית : לחשוב על "הסרט" כולו שוב ושוב בתשומת לב ולהגיע לבד למסקנה עד כמה הוא סביר — האם באמת הגיוני שיקרה גם Zםגו Yםגו X ? "זה פתאום מרגיש סיפור מטומטם" . תוספת חשובה לחשיפה במציאות : שילוב של חשיפה בדמיון עם חשיפה במציאות חוסם כפייתיות מנטלית . לדוגמה, עם מטופל שנוגע באסלה ומזכיר לעצמו שזה לא מסוכן ( כפייתיות מנטלית ) , נרצה שידמיין איך הוא מורעל או מפתח מחלה מהחיידקים ( בהתאם לתוצאות שבדמיונו כמובן ) . מה עושים ? המטרה היא ליצור חשיפות ממושכות לדימויים ולמחשבות האובססיביות . לשם כך נשתמש באחת השיטות הבאות : חשיפה כסרט אימה נסביר למטופל את הרציונל . נדגיש שחשיפה למחשבות בדומה לחשיפה לטריגרים ( מצבים, חומרים ) מפחיתה בהדרגה את המצוקה, מלמדת שמחשבות אינן שוות מעשים או מצבים ושאין צורך בכפייתיות . ניתן להשתמש בדימוי של סרט קולנוע : אתה פוחד ממחשבות ומדימויים ואלו בוודאות אינם...
אל הספר