34 | מטפלים בהפרעה טורדנית-כפייתית ( OCD ) רציונל טיפולי שקשה להפחית מחשיבותו . מודל שני הגורמים הוביל לפיתוח הטיפול בחשיפה ובמניעת כפייתיות ( ERP ) . עד היום זהו הטיפול היעיל ביותר לאו-סי-די . חשיפה מתוכננת לטריגר מעורר חרדה, שאינו מסוכן, מאפשרת לטריגר להיקשר לאסוציאציה חדשה ולא מפחידה המורידה את הדחף הכפייתי, בתנאי שלא מבצעים כפייתיות ( הדחף אינו מחוזק, אלא הוא מוכחד כי אינו מספק הקלה ) . ראוי לזכור שמטרת הטיפול היא שינוי, ולכן תאוריה שמסבירה היטב מדוע הבעיה אינה נפתרת מעצמה וכיצד לפתור אותה היא יקרה מפז . עם זאת, למודל זה מספר מגבלות בולטות : ראשית, המודל מתקשה להסביר כיצד נוצרה ההתניה הראשונית . לדוגמה, מי שסובל מחרדה מזיהום, לא מדווח על אירועי עבר של זיהום ( אצלו או אצל קרוביו ) שמהם החלה שרשרת של בדיקות והימנעויות ; מי שחווה דימויים טורדניים שבהם הוא ידרוס בכוונה אנשים, מעולם לא עשה זאת ומעולם לא היה עד לאירוע כזה . שנית, המודל לא מסביר את החלפת התסמינים : אדם יכול במשך שנה לדאוג מזיהום ולעסוק בטקסי ניקיון סביב חשש מזיהום, ובתוך זמן קצר להפסיק לדאוג מזיהום ולהתחיל לדאוג שברשלנותו...
אל הספר