164 פ רול ג ו מ נ י 183 טעמי המקרא המפסיקים, המופיעים בטקסטים של פרוזה, הם אלה שאמנה עכשיו, וכולם רשומים על פי סדר יורד בעוצמתו של הערך המפסיק שלהם : מלכים 1 . סוֹףְפָּסוּק או סִלוּק . לדוגמא : סֵֽפֶר 2 . אַתְנַח או אַתְנַחְתָּא לדוגמא : סֵ֑ פֶר שרים 3 . סְגוֹל , סְגוֹלְתָּא או שְׁרֵי לדוגמא : סֵפֶר֒ 4 . זָקֵף לדוגמא : סֵ֔ פֶר 5 . טִפְּחָא או טַרְחָא . לדוגמא : סֵ֖ פֶר 6 . רְבִיעַ לדוגמא : סֵ֗ פֶר פקידים 7 . זַרְקָא לדוגמא : סֵפֶ֮ ר 8 . פָּשְׁטָא לדוגמא : סֵפֶר֨ 9 . תְּבִיר לדוגמא : סֵ֛ פֶר 10 . גֶּרֶש לדוגמא : סֵ֜ פֶר בנוסף לכל הטעמים הללו יש גם את הקו המכונה לְגַרְמֵהּ ) | ( , המופיע בין שתי מילים שהטעמים שלהם אינם מפסיקים . במקרה כזה, הראשון בין שני הטעמים הלא מפסיקים הללו מקבל ערך מפסיק מינימלי . 184 טעמי המקרא ביסודם אינם סימני פיסוק לוגיים אלא סימנים מוזיקליים . לכן, אי אפשר להשוות את עשרת הטעמים המפסיקים הללו לנקודה, לנקודתיים, לנקודה ופסיק ולפסיק, כפי שהוא משמש בלשונות האירופיות . סוף - פסוק מקביל, לעתים קרובות, לנקודה . אך מאחר והפסוק אינו מכיל תמיד משפט שלם, אלא יכול שיהיה בו...
אל הספר