מתוך הקדמת המתרגם לאנגלית

14 פ רול ג ו מ נ י 3 . החלק השני של ה - Prolegomeni עוסק בהיסטוריה של השפה העברית עצמה, כולל דיון בשפות השמיות והחלוקה הפנימית בתוכן ודיון בתקופות השונות של העברית . מחשבותיו של שד״ל על השפות השמיות מיושנות למדי ולא מעודכנות ; אחרי הכל, אכדית, אוגריתית, אֶבְּלָאִית, מכתבי אל - עמארנה, מספר ניבים ארמיים ושפות דרום - ערב החדשות עוד לא נתגלו בזמן כתיבתו, השפות השמיות האחרות היו פחות מוכרות מהיום, ושדה הבלשנות ההיסטורית היה עדיין בחיתוליו . רבות מהטענות ששד״ל מביע בחלק זה של ה - Prolegomeni , ובראשן טענתו שהעברית היא צאצא ישיר של ארמית, הן אם כך חסרות תוקף לאור ידיעותינו העכשוויות . ובכל זאת, אנו מוצאים בהערותיו על השפות השמיות ) אשר מעניינות כשלעצמן מפרספקטיבה היסטורית ( אבחנות חשובות רבות . דיוניו בתקופות השונות של העברית הם בעלי ערך, מאחר ששד״ל היה אחד המלומדים הראשונים שהכיר בטבעה האמיתי של העברית הרבנית כשפה חיה ) ראו במיוחד, פרקים ,82 ,83 89 להלן ( . לפניו, רווחה באופן כמעט מוחלט האמונה שהעברית של המשנה ושל טקסטים רבניים אחרים היא יצירה של חז״ל, ולא לשון חיה שהיתה שגורה בפי ההמון . ל...  אל הספר