ד. מדוע לא מתפתח דו-שיח עם הסביבה?

הסיוע שניתן לצפות לו מהקיבוץ השכן, ומאגר של סיפורים על צרות­עין ועל חוסר "פרגון" הדדי . עם האוכלוסיה הערבית שבסביבתם אין יחסים, כמעט באופן מוחלט . בתמר מצדיקים זאת באינתיפדה, וברותם מסבירים לי כי 'הצד השני' הוא שאינו מקל על כך . המגעים המעטים בין חברי רותם וערביי הסביבה מזכירים באופיים את הקשרים בין הקיבוצים ושכניהם הערבים בתקופת טרום­ המדינה . המגעים הם בעיקר על רקע אירועים של פריצת גדרות של אזורי המרעה הסגורים של עדר הבקר­לבשר של הקיבוץ, או של ביקורים בתחנת הדלק ובמסעדה הערבית הסמוכה . הם מודעים בכישלונם ביצירת מרקם יחסים עמוק יותר, ומודים, שלא השקיעו את המאמצים הראויים על מנת לשנות את המצב . אך הם אינם יודעים כיצד לפרוץ מעגל סגור זה, ואין הם מוכנים להתפנות לכך . תמר ממוקמת מעבר לקו הירוק, ושכניה ממערב, הם מושבים, מרכזים קהילתיים ויישובים עירוניים יהודיים, רובם של "תנועת אמנה" . ככל הידוע לי, לא היה ולו מפגש אחד בין "הצדדים", החיים במציאות משותפת, להכרה קרובה יותר של היאחר' . מבחינה זו, קיים נתק הנתפס כמוזר למי שבוחן אותם מבחוץ, אך הם עצמם אינם ערים לו . מה שמאפשר את יחסי פנים­חוץ אל...  אל הספר