לצורות ההתארגנות ההתיישבותית האחרות הפועלות באזורם, שלרשותן הועמדו פחות משאבים . הקיבוץ מתחיל את דרכו עם פוטנציאל מבטיח ליצירת תבונה חברתית . שלושת מרכיבי התבונה החברתית מתקיימים בו בעוצמה רבה . חברי הקיבוץ הצעיר, בראשית צעדיהם, לומדים במהירות מרשימה את שמצפים מהם שילמדו, על הפעלת המערכת והלוגיקה של פתרון בעיותיה . הם מגלים תושייה רבה בלימוד מההתנסות, כיצד לשפר את הביצוע ולהתאים את כללי פתרון הבעיות של המערכת למציאות . הם מגלים ערנות רבה למודעותם את עצמם כחברה, שאינה "עוד קיבוץ", ולצורך לפתח מערכת מפרשת משל עצמם, שתבטא את המיוחדות שהם חשים שקיימת בהם . יש להם רצון ויכולת ללמוד את עצמם, דרך בחינה דינאמית של המתחים הנוצרים במפגש בין החשיבה של קבלת ההחלטות ובין ההתנסות במודעות לשתי הצורות האחרות של למידת זהותם הסובייקטיבית . במהלך ההתמסדות של החשיבה ותהליכי קבלת ההחלטות החברתיים בקיבוץ, משתבש התהליך, והחשיבה של קבלת ההחלטות משתלטת, מאפילה ומחלישה, את תבונת ההתנסות החברתית והיכולת לחשיבה מושגית של הקהילה . במקום שהמבנה של דמוקרטיה שיתופית יתורגם למנוף לסינרגטיות חברתית של מערכת הלומדת מתוך...
אל הספר