133 | פרק ד : דמות התנועה האגודאית בעיתונות ולסטודנטים, לא היה בין הגורמים האורתודוקסים שהוגדרו כ"קיצונים" . הצגת הפרישה של אגודת ישראל מן הממשלה כצעד של "הסתה וחתירה" ושל זרות, אינה עולה בקנה אחד עם הגדרות של דמוקרטיה ופוגעת בדימוי המפלגה, שאף הצהירה הגיב על תקיפת אגודת ישראלכי תפעל בכנסת כאופוזיציה קונסטרוקטיבית . הרב לוין בשל פרישתה מן הממשלה בדברים כואבים : "נעשינו בוגדים, כולם רשאים להיות באופוזיציה, רק אגודת ישראל לאו . . . אנו תמיד בוגדים, בעת שאנו מחזיקים בכסאות 134 . ובעת שאנו עוזבים אותם" מקום רב ניתן ליחסים בין דת ומדינה, בדיוני הכנסת ובחקיקה . דוד גלעדי הגדיר את העיסוק הפרלמנטרי בתחום "האמונות והדעות", בעוד המדינה נלחמת על קיומה 1948 ומתמודדת עם גלי עלייה גדולים, כ"ירידה מן הפסים" . במאמר מדצמבר הכנסת : חינוך, בשר כשר אושהתפרסם במעריב, הוא מנה את הנושאים שהעסיקו את 3000 טריפה, חזיר . . . " . הוא לעג לח"כ דוד לוונשטיין האגודאי, "שהפליג למרחק של 135 . שנות היסטוריה, כדי להוכיח שהחינוך של אגודת ישראל הוא האחד והיחיד" מערכת העיתון "מעריב" לעגה להווי ששרר בכנסת ולכלל הוויכוחים ו...
אל הספר