פרק ג': התערערות האיזון הדמוגרפי בקיבוץ ותוצאותיו המבניות

קודם לכן, בטבלה מסי ,2 ראינו את עקומת ההתפתחות האבסולוטית והיחסית של אוכלוסיית הקיבוץ, ולפיה, שנת 1947 הייתה שנת מיפנה בקצב ובשיעור גידולה של האוכלוסיה הקיבוצית . מאז ואילך, ובמיוחד מראשית שנות ה­ ,50 החלה ירידה יחסית במשקלה של האוכלוסיה הקיבוצית, עד להתייצבותח בסוף שנות השישים על כ­ 3 $ מכלל האוכלוסיה במדינה וכ­ 3 . 3 $ מהאוכלוסיה היהודית, ולעומת זאת, בה בעת חלה עלייה גדולה ותלולה בתוצר הכלכלי של הקיבוץ . חלקו של התוצר של המשק הקיבוצי עלה באורח משמעותי על משקלו של הקיבוץ באוכלוסיה הכללית, עד כדי פי­שלוש בקירוב . יש לזכור, שבשנות החמישים והשישים ידעה המדינה כולה עלייה גבוהה ורצופה בתל"ג, וזה מראה פריון ייצור גבוה יחסית בקיבוץ, מעל ומעבר למקובל בארץ . ישנה קורלציה גבוהה ביותר בין ההתפתחות הדמוגרפית החיובית של האוכלוסיה הקיבוצית לבין ההתפתחות הכלכלית של המשק הקיבוצי, וקורלציה לא פחות גבוהה בין הסטגנציה בגידול האוכלוסיה הקיבוצית וערעור המבנה הגילי בה ­ לבין הסטגנציה בהתפתחות המשק הקיבוצי . כמובן, היו גם גורמים סמויים וגלויים הקשורים לרמת התפקוד של ההנהלות הכלכליות והפיננסיות של הקיבוצים ו...  אל הספר