האגודות השיתופיות ובשורה של החלטות נוהליות הכלולים בקבצים תנועתיים, שהן בלתימחייבות מבחינת מהותן הקונסטיטוציונית וגם לא ברור באיזו מידה הן עומדות במבחן משפטי לגלי . ואולם, מה שחשוב יותר, שהן עומדות תמיד במבחן הציפיות להתנהגות דמוקרטית בקיבוץ . המערכת חנוהלית מעוגנת בהלכה תנועתית המנוסחת ללא מיומנות משפטית, והיא נסמכת בצורה הכוללת על האספה הכללית, כסמכות הכוללת החוקית והמשפטית . בסמכות זו מקנה האספה לגיטימציה למוסדות המבצעים . לא פעם קרה, שאת הפרשנות המשפטית צריך היה הקיבוץ לקבל מהמערכת המשפטית של המדינה או מפי עורכי דין, שלא תמיד יכלו להתחשב בכוונות המקוריות של "המחוקקים" הקיבוציים . אין זה מקרה שהקיבוץ נאלץ לא פעם להזדקק לחוק האגודות השיתופיות, כדי להתאים עצמו מבחינה משפטית לסביבתו ובדרך זו גם להגן על עצמו נגד תביעות הנוגדות את אורח החיים שלו או את הנוחלים המקובלים עליו, כפי שהמינהל הקיבוצי מפרש אותם . רק לפעמים ניתן מבחינה משפטית להסתמך על הקונפליקט שבין הפרשנות הקיבוצית לנוהל ונוהג בתוכו לעומת המקובל במערכת המשפטית שבסביבת הקיבוץ . ועוד חמור מזה, שיש קונפליקטים שאינם באים על פתרונם...
אל הספר