הייתה השפעה משמעותית על השינויים הארגוניים שחלו בה ועל דפוסי ההתמסדות של המערכת התפקידית בה . הלגיטימציה למערכת המנהלית והגיוס אליה נעשו בעבר באספה הכללית, שהשתתפו בה רבים מהחברים, שלרוב הייתה ביניהם היכרות קרובה . ואילו בימינו, חלק מהדפוסים של תהליכי קבלת ההחלטות אינם יעילים ואינם מתאימים להתנהגות הפונקציונלית של המינהל הקיבוצי . שני גורמים ראשיים לכך : חסרונה של מערכתבקרה המלווה את תהליכי קבלת ההחלטות והידרדרות בהשתתפות "הרבים", בשל אטימות ההנהגות בהבנת החשיבות של השתתפות "הרבים" בהקניית הסמכות ובהענקת התמיכות למי שנבחרו לנהל את ענייני הקיבוץ . צורת הממשל בקיבוץ הוגדרה בעבר ) ובמקרים רבים גם היום ( כ"דמוקרטיה ישירה", וביטויה המובהק הוא באספה הכללית ) ה"שיחה", בקיבוץ הארצי ( המייצגת את ה"רבים" . במציאות, בתהליכי קבלת ההחלטות באה "הדמוקרטיה הישירה" לידי ביטוי רק בתחום מוגבל, ולמעשה, ברוב המקרים אבד הכלח על המושג הזה כמאפיין טיפולוגי של דמוקרטיה בקיבוץ המייצגת את "הרבים" ) ראה נספחים טבלאות ,2 ,3 4 ( . הקיבוץ בתקופתנו סובל ממשבר במעורבות הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות . דבר זה מלווה במש...
אל הספר