פרק שני: המישור החברתי

"החבר איננו עצמאי בהחלטותיו ותלוי בכל רצונותיו באישור הממסד" . "התחושה שאין אתה רשאי להחליט לעצמך יוצרת תלות מכבידה, מעוררת התנגדות, ונוטלת מהפרט שיקול אובייקטיבי לגבי ההכרעות" . "יש בלבול בין אחריות הפרט ואחריות הכלל . גורם לחוסר יוזמה והימנעות מלקיחת אחריות אישית" . "המערכת המעניקה מקהה את חדות החשיבה של הפרט ­ לא מבחינת הפוטנציאל אלא מבחינת השימוש בו כל עוד אתה נשאר בקיבוץ" . "הארגון הממוסד לא מאפשר לפרט הישונה' או הי י וצא דופן', כמו האמן, המדען ודומים להם, דרגות חופש לבחור בעצמם את השימוש המתאים במשאבים של זמן, של השקעות כספיות וכוי" . "הממסד החברתי לוקח על עצמו זכות התערבות בחיי הפרט מעל ומעבר לנעשה בכל חברה אחרת . זה יוצר מתח בין החבר והממסד, ויוצר לפעמים עוולות כאלה שאף חכרה בעולם לא הייתה מעלה על דעתה לעשות לחבריה . מצב שנורא קשה לעמוד בו" . "כל הרגשת אי­נחת בלתי מזוהה מושלכת על היקיבוץ' "השאלה המכרעת היא : עד כמה יש לקיבוץ סיכוי לפתור את צורכי האדם היחיד ? עד כמה יש סיכוי שהאדם לא ירגיש בו נמחץ, נדחק, מוותר על חלומותיו, מקצץ את כנפיו, כדי שהמערכת הזאת תתקיים ? זאת השאלה . ואנ...  אל הספר