בו כל החלומות של דור שלם, כמעט אפשר להגיד : של אומה שלמה, של התמצית של הציונות ! זה לחץ בלתי נסבל" . העובדה שנעשים כל כך הרבה מחקרים על הקיבוץ בכלל ועל בני קיבוץ בפרט, מעוררת, כפי הנראה, תחושה של חוסר ביטחון ושל ארעיות . הכל חדש, הכל בגדר ניסיון, והם שפני הניסיונות והמחקרים . על גבם מנסים תיאוריות ובודקים שיטות . דבר זה מעורר מבוכה ולעתים גם כעס . ע', בת ,40 נותנת ביטוי לעובדה שבתקופת חינוכה לא הייתה ערה כלל לייחוד שבדרך הקיבוץ, ולמיעוט ההולכים בדרך זו . היא אומרת : "זה שזו דרך חלוצית, מהפכנית, מיוחדת רק לנו, כלומר למיעוט קטן בארץ מתי זה הגיע להכרתי בכלל ? מתי הגיע לתודעתי שאתם עשיתם מהפכה בחייכם ? מתי הייתי מסוגלת לתפוס את זה ? נורא מאוחר . אני נולדתי להרגשה שקיבוץ זה הדבר הכי טבעי בעולם, שכולם חיים כך . זה מנהגו של עולם . רק כשהתחלתי לחשוב באופן עצמאי, בגיל מאוד מאוחר יחסית, פתאום תפסתי שכמעט אף אחד לא חי ככה, שאנחנו מיעוט קטן, ושלמעשה זה נתון לבחירה" . . £ הקושי לנהוג תמיד על פי ציפיות החברה ולהיות תמיד מכוון עלידה, הוא נושא השזור בדברי מרבית הבנים ובא לביטוי בצורה זו או אחרת ל...
אל הספר