בהגשמה

בטרפור עם גרעינים אחרים דוברי צרפתית תחת השם "שחר", ואחרי תקופת הכשרה ביפעת נשלח כהשלמה לקיבוץ גזר . 88 הועלתה אז ההצעה שגזר יהיה המשק התנועתי . גזר באותם הימים התלבטה בבעיות קיומיות, חברתיות, לא כלכליות, ובהנהגה העליונה לא ששו כנראה לקבוע את גזר כמשק תנועתי לדוברי צרפתית . זה התפרש כחוסר אמון ביכולתה של התנועה להיות נושא לקיבוץ . "האם גזר משק תנועתי ? או שמא משק תנועתי תופס רק לגבי דרום­אמריקאים, כי ההנהגה לא מאמינה בכוחות של התנועה הצרפתית ? אז שיגידו זאת ברור, כי הדברים חייבים להיות ברורים" . 89 גם מאזן המגשימים של השנים 7591­ 1958 הצביע על הצורך בריכוז העולים, כי מתוך 15 עולים שעלו בשנים אלה מהתנועה הלכו 2 לגזר, 2 לניר אליהו, 3 לכפר רופין ו­ 8 למעין צבי . מאזן זה מוכיח, מצד אחד, שכאשר תובעים מן הבוגרים לקיים את חובת ההגשמה, ניתן להשיג זאת . הבוגרים הפסיקו "לנהל רומן" עם התנועה, או שעלו או שהורחקו . העולים היו בעלי ותק שונה בתנועה, משנתיים ועד שמונה שנים . 90 מצד שני הייתה החלוקה הזו בין המשקים בארץ, מחוסרת משמעות מבחינת יצירת משק תנועתי . מכל מקום, גרעין "בתלם" שעלה בראשית 1959 לא ...  אל הספר