עמומה של מה שיה < ו שנים אחדות מאוחר < ותר אירועי ואדי סאליב והפנתרים השחורים . 19 את הבעיות הקיומיות צריך היה לפתור ומהר . צריך היה גם להבטיח את הרזרבה לתנועה הקיבוצית . המאבק על תנועות הנוער העתודה של התנועות הקיבוציות התנהל בחריפות רבה, במיוחד בין מפא"י לבין שני פלגי מפ"ם, "השומרהצעיר" ו"לאחדות העבודה" . אם כן, הייתה קיימת הכרה רציונאלית בצורך לשלוח שליחים לצפון אפריקה, אך לעומתה עמד כנראה זכר המהומות של המרוקאים במחנות העולים העצורים בקפריסין ,20 כך שבעת הביצוע לא הייתה צפון אפריקה בראש העדיפויות לשליחות . יאיר, כאמור, בא לתקופה קצרה, וכבר מן ההתחלה התריע על הצורך בשליחים מוכשרים, שישאו את הדרכת התנועה . הוא עצמו ניגש בהתלהבות לעבודה בסניף מפא"י אותו יסד בתוניס, אך בראש וראשונה בתנועה : גייס חברים, קיים סמינרים ומחנות, נסע לסניפים מרוחקים . אך למרות להט העשייה, הוא הבין את המצב לאשורו וברגע של אמת הוא מנסה לזעזע את ההנהגה העליונה בארץ, שלא מתייחסת כראוי לשליחות לצפון אפריקה : "הפעולה שהתחלתי בה גדולה ורחבה אך שטחית, דבר שאינו לרוחי . אני אוהב פעולה שמתקדמת לאט וביסודיות ובשיטת...
אל הספר