סוף דבר

תנועת הבניין הקדחנית נמשכה גם במחצית הראשונה של שנת ,1923 אם כי במידה פחותה במקצת . תופעה עירונית זו נתנה את האפשרות לחלוצים רבים לעבור מן העבודה של סלילת הכבישים ) "גדוד העבודה", "חבורת העמק", פלוגות העבודה של השומר הצעיר ועוד . . . ( לעבודת הבניין בערים . ג "קיבוצי בנייה" התארגנו בערים הגדולות ובפרט בתל אביב . חלק מחברי פלוגות אלה, ראו בחקלאות את מטרתם הסופית, אך היו גם שחלמו על שכונה כפרית ליד העיר, עם משק עזר חקלאי ויצירת קומונה או קיבוץ עירוני . 4 רוב הקבוצות הללו חיו חיי שיתוף מלאים ) 892 . 36 ( וחלקם בקבוצות קואפרטיביות ) 492 . 36 ( . קיבוצי הבנייה שלא עברו להתיישבות התנוונו, חלקם חזר לפלוגות ולקומונות העירוניות וחלקם פרש לחיי עיר רגילים . 5 לאחר שעברה שנה של משבר ותנועת בנייה איטית יותר, קמה פריחה חדשה לעיר . זו קלטה 6593 מן העלייה . תל אביב הכילה בסוף 1923 אוכלוסייה בת 500 . 16 נפש . בסוף 1924 ­ 000 . 27 נפש, באוגוסט 1925 ­ ,34,000 בסוף 1925 ­ 40,000 נפש, מלבד האוכלוסיה היהודית ביפו, שמנתה כ­ 8,000 תושב . ב­ ,1925 במעבר מהעלייה השלישית לרביעית, ניתנו 1,300 רישיונות בניין, בשנת...  אל הספר