לרמה קריטית אשר חייבה הכרעות . ככל שהתרחב היקף העבודה השכירה גברו החששות מפניה מבחינת מהותם של הקיבוצים, למעבר חברי קיבוץ רבים מהעבודה עצמה לניהול ושליטה בשכירים, לאנטגוניזם מעמדי המתפתח בין השביר למעביד, לניכור ולעימות בין יישובי התנועות הקיבוציות לבין עיירות הפיתוח שבהן גרו השכירים . אט אט החלו התנועות הקיבוציות ויישוביהן לקבל החלטות נגד תופעה זו ולחפש פתרונות לחיסולה . צמצום העבודה השכירה בחקלאות וחיסולה במרבית הקיבוצים התבצעו בדרך של פיטורים בקשיים מרובים . הדבר התאפשר בשל מספר סיבות ומהלכים : א . מעבר המשקים הקיבוציים מענפי חקלאות עתירי עבודה לענפים ממוכנים . ב . הכנסת אוטומציה בענפים נוספים וצמצום היקף כוח האדם הנדרש בהם . ג . שימוש בכוחות עבודה תנועתיים ) גרעיני תנועות הנוער, נח'ל, מחנות עבודה, אולפנים ( , בעבודת ילדים ובגיוסי חברים, ובהמשך הזמן גם בעזרת קבוצות מתנדבים מחוץ לארץ אשר באו למספר חדשים לעבוד ולחיות בקיבוצים, על מנת להכיר צורת חיים זו . לעומת זאת, השתחררות מהעסקת שכירים בתעשייה, לא יכולה הייתה להיעשות בדרך של פיטורים בלבד . מספר השכירים בתעשייה הקיבוצית הגיע בשנת תשכ...
אל הספר