נוהג זה אינו חורג מן המקובל בקואופרטיבים יצרנייםשירותיים אחרים, כולל הקואופרטיבים לתחבורה ציבורית . חברת הארגז יכולה לשמש, לכל היותר, כדגם של שותפות בין קואופרטיב לחברת העובדים, וכן כשותפות עם הון פרטי . מן הדין לציין ששותפות זו מתקיימת ופועלת בצורה תקינה ולשביעות רצונם של כל השותפים, אך יהיה קשה להמליץ עליה, כפי שמשתמע מעדויותיהם של שני מנהלים בכירים בחברת "הארגז" . יצחק וונטש, שהיה אחד מארבעת המייסדים של "הארגז" בשנת ,1932 ושימש בתפקידי ניהול רבים במרוצת הזמן, רואיין בהיותו מנכ"ל "אמקור" . לשאלת המראיין "האם צורה שיתופית זו יכולה לשמש דוגמא לקואופרטיבים אחרים ? " השיב : "אני סבור, כי השותפות האמורה טובה לשני הגופים והוכיחה את עצמה בהצלחתה . "הארגז" כמפעל תעשייתי יצא למרחב מבחינת כושר הייצור והיקפו . ואילו "אמפא" כחברה מסחרית הרחיבה והעמיקה את עסקיה ורכשה לעצמה בסיס איתן במשק הישראלי כולו . בדרך כלל רצוי מאוד, כי לכל מפעל קואופרטיבי יצרני יהיה מכשיר או צינור מסחרי השומר אמונים למפעל, שיעודד ואף ידריך אותו נכונה בענייניייצור . אך צורת שותפות זו, שבין "הארגז" לבין "אמפא", אי...
אל הספר