קואופרציה ברעיון ובאירוע מחקרי זה מכבר אין הקואופרציה, כנושאת חזון חברתי, מעסיקה את קברניטי ההסתדרות ואף את ראשי חברת העובדים . אפשר והסיבה נעוצה גם בקושי שבהתמודדות עם ממדי העבודה השכירה שהרקיעה שחקים במרבית הקואופרטיבים . שהרי הקואופרטיב המקיים בתוכו שני "מעמדות" המתוגמלים דיפרנציאלית, קודם כל על פי שייכותם "המעמדית", שוב אינו יכול להיות נושא דגל הערכים של חברה סוציאליסטית ושל משק שיתופי . הבעייתיות המתלווה להתארגנות קואופרטיבית, לגבי יעודיה ומטרותיה, הזדקרה לעין כבר בשנים הראשונות של הנחת היסודות למשק היהודי בארץישראל . כבר אז נדרשה הפרדה בין ערכם הלאומי והכלכלי של מפעלים מסוימים ובין ערכם מבחינת ההשקפה הסוציאליסטית, כאשר הוגים סוציאליסטים, כפרץ נפתלי, הצביעו על קואופרטיבים מסוימים שאינם אלא מפעלים של בעלי בתיםזעירבורגנים . קואופרטיבים יצרניים ושירותיים, שהתארגנו בעיקר לשם עשיית רווחים, הם שותפויות קאפיטליסטיות במהותם בעוד שקואופרטיבים, הנושאים מטען ערכי, אמורים להעדיף תועלת ציבור העובדים על ההתמקדות הבלעדית בהגדלת ההכנסות של חבריהם * . עיקרון זה, של העדפת ענייני הכלל הגדול, לא ...
אל הספר