המשפחתית היו רעיוניים, וקשורים בהיבט החברתי : תמורה בשיטה תגרום לדיפרנציאציה בין העובדים ולתהליכים שליליים בקרבם . לעומתם, הטיעונים בעד שינוי השיטה היו כלכליים : הפגיעה בפריון העבודה וביעילות הכלכלית, והקושי להשיג כוח עבודה מקצועי, מחמת השכר המשפחתי . לקשיים אליהם נקלעו המוסדות ביישום הדרגה המשפחתית נמצא ביטוי בעמדת מנהליהם, שרובם, כתוצאה מההתמודדות עם הסייגים שהציבה, תמכו בשינויה . במהלך השנים חלה תמורה ביעדי הדרגה המשפחתית . עם החלתה, בשנת ,1924 היא נועדה לשמש מכשיר להעמקת השוויון בהסתדרות ותקדים למשק כולו, דהיינו דגם ואתגר מוסריחברתי לחברה כולה . במרוצת הזמן פחת משקלה של מטרה זו של הדרגה המשפחתית, והיא אומצה כשיטה להעלאת שכרם של בעלי תפקידים נמוכים ושל עובדים בלתימקצועיים בהשוואה למשק החיצוני . מבחנה של דרגת המשכורת המשפחתית היה ביישומה במערכת ארגוניתכלכלית, שפעלה במשק חופשי ותחרותי, ביכולתה להשפיע עליו ולשמש לו דגם . למעשה, לא ניכר רישומה במשק החיצוני והשפעתה עליו הייתה דלה, או לא הייתה כלל . גם לא נעשה ניסיון של ממש לכפות אותה על ענפי משק מחוץ להסתדרות . אדרבה, הייתה השפעה בכיו...
אל הספר