אחראיים, ששעות עבודתם חורגות מהרגיל או שמייצגים את ההסתדרות כלפי חוץ . הגשמת שיטת השכר המשפחתית וסתימת הפרצות בה חייבה דוגמא אישית ומחנכת של הנבחרים והמנהלים, על בן הוכללו הפעם הנבחרים במוסדות ההסתדרות רק בגבולות חוקת הדרגה המשפחתית ונאסרה הכללתם במסגרת השכר הייחודי לרופאים, מהנדסים ובעלי מקצוע מיוחדים . כשם שהדרגה לא הייתה מהפכנית בתכניה, כן גם בתחולתה . עובדי קופת חולים, תנובה, יכין, סולל בונה, המשרדים הקבלניים והסנה, למעט הפקידים, סווגו על פי דרוג מקצועי והשיטה המשפחתית לא הוחלה עליהם . בראשית 1937 נכללו במסגרת הדרגה למעלה מ 1,000 עובדים, מהם 347 במרכז לחינוך מורים וגננות . בתקופה זו התנהל יישום הדרגה למישרים והמוסדות מילאו, בדרך כלל, אחר הוראות ועדת המשכורת . הגורמים לכך היו : עידכון הדרגה והגמשתה, כאמור לעיל, שצמצמו את נקודות החיכוך; פיקוח עירני וקפדני מצד ועדת המשכורת, גיבוי מצד הוועד הפועל דוד רמז, מזכיר ההסתדרות, החשיב את השיטה מבחינה חברתית, תמך בה ועמד על הגשמתה, הכרסום בתחולתה, שהקל על יישומה הוצאו ממסגרתה ציבורי עובדים פוטנציאליים לחריגה; ההתפתחויות הכלכליות במשק ה...
אל הספר