מסכת ביכורים 226 פ ר ק ש נ י מבחינת דיני מעשרות הוא כירק והוא פרי של שנת שביעית, אבל מבחינת דיני שביעית הוא כאילן וחנט בשנה השישית . בסתירה זו מטפל רבי שמעון 51 . אבל מבחינת מעשר הוא כאתרוג שביעית . העדות של רבי אבטלס מופיעה בתלמודים בצורה שונה במקצת : "תניא, אמר רבי יוסי : אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים : אתרוג אחר לקיטתו למעשר . ורבותינו נמנו באושא ואמרו : אחר לקיטתו, בין למעשר בין לשביעית . – שביעית מאן דכר שמיה ? חסורי מיחסרא והכי קתני : אתרוג אחר לקיטתו למעשר, ואחר חנטה לשביעית . ורבותינו נמנו באושא : אחר לקיטתו, בין למעשר בין לשביעית . איתמר, רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו : אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית – לעולם ששית . כי אתא רבין אמר רבי יוחנן : אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית, אפילו כזית ונעשית ככר – חייבין עליה משום טבל 52 ( בבלי, ראש השנה טו ע"א - ע"ב ; סוכה מ ע"א ) . אם כן, אתרוג כירק לא למעשר וביעור אלא למעשר ושביעית, והאמוראים דנים ביישומו של העיקרון 53 . בירושלמי למשנתנו נאמר רק : "רבותינו חזרו ונמנו אתרוג בשעת לקיטתו עישורו למעשרות ולשביעית" ( סה ע"א ) . אם כן ההלכה מופיעה ...
אל הספר