פרק ב

מסכת ערלה 68 פ ר ק ש נ י הפרה האדומה ( משנה, מדות פ"א מ"ג ) 55 ; כאן ניצב הכוהן הגדול בימי ההכנה שלו ( משנה, יומא פ"א מ"ג ) , וכאן עמדו הכוהנים וחצוצרות בידיהם ותקעו בעת ניסוך המים, בתעניות וכנראה גם בהזדמנויות אחרות ( משנה, תענית פ"ב מ"ה ומקבילות ) . בשער המזרח העמידו את האישה הסוטה ( משנה, סוטה פ"א מ"ה ) להראות קלונה לכול ( בבלי, שם ח ע"ב ) . בספרא נאמר שגם את שני השעירים העמידו בשער המזרח ( ספרא, אחרי מות פרק ב ה"א, פע"ג ) . ואמר לעולם אינו אוסר – בין שנפל שאור של איסור ראשונה בין שנפל בסוף אינו אוסר את העיסה, עד שיהא בו – בשאור של האיסור, כדי לחמץ – את העיסה . קרוב להניח שמעשה זה בא ללמדנו שאף יועזר, שהיה מתלמידי בית שמאי, מוסר כי ההלכה היא כחכמים ולא כרבי אליעזר השמותי . מכל מקום אין בדבריו חידוש הלכתי, שהרי הדברים נאמרו במשנה הקודמת . הרמב"ם פירש : "חזוק לדברי חכמים", ובעיקרו אין זה אלא סיפור שהוד קדומים עליו, להמחשת ההלכה . משנתנו ערוכה כמתכונת של משנה ה בפרקנו שבה דוסתאי איש כפר יתמה, שהיה מתלמידי בית שמאי, מוסר בשם שמאי הזקן כי ההלכה כבית הלל . במקורות התנאיים נזכרים בשמם ארבע...  אל הספר
תבונות