מבוא

מסכת ערלה 4 מ ב ו א "ואלו הן הנשרפים חמץ בפסח ישרף, ותרומה טמאה והערלה וכלאי הכרם" . הערלה חמורה ככלאי הכרם אף להלכת ביטול, כפי שהמשנה בראש פרק ב שונה : "התרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר של דמיי, החלה והביכורים", אם נפלו ונתערבו בחולין "עולים באחד ומאה", הם מתבטלים והופכים לחולין כשהם נתערבבו בכמות העולה פי מאה מכמות התרומה, החלה והאיסורים האחרים . אולם "העורלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים" ( פ"א מ"ו ; פ"ב מ"א ) , ופרי ערלה בעל חשיבות הנמכר כיחידות, כגון אגוזי פרך ( שם ) וחביות יין סתומות, אינו בטל בכל כמות שהיא ואם נפל בתערובת, ותהא כמותה אשר תהא, כל התערובת נאסרת ( פ"ג מ"ו ומ"ח ) . בכתוב המציע את פרשת הערלה מודגשת הזיקה בין חובת הערלה לפרי ולמאכל : "ונטעתם כל עץ מאכל" ; "וערלתם ערלתו את פריו" . בהלכות ערלה שבמשנה מצוי ביטוי רב לכתובים אלו : רק הנטיעות למאכל חלים עליהן חיובי הערלה, ו"הנוטע לסייג ( לגדר ) ולקורות פטור מן העורלה" ( פ"א מ"א ) , ולדעת רבי יוסי "אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצונין לסייג – הפנימי חייב והחיצון פטור" ( שם ) . רק הפרי אסור משום ערלה ו"העלים והלולבין [ ו ] מי גפנים ...  אל הספר
תבונות