מסכת שקלים 98 פ ר ק ש נ י השקל וזו חובת כל יחיד ויחיד לתרום שנית, או שזה חוב של הנהגת העיר למקדש . אם כן, השומרים חייבים בשבועה ונפטרים . כפי שרמזנו דינם כשומרי חינם, ואם הם שומרי שכר – חייבים בגזלה ואבדה, ופטורים רק מאונס . כך מפרש הירושלמי ומסתמך על דיני שומרים הידועים ממקורות אחרים ( מו ע"ג ; משנה, בבא מציעא פ"ג ) , מכאן שהשומרים אינם שכירים של העיר אלא בני המקום שהתנדבו לצאת לדרך, ונסיעתם היא כשלעצמה תרומת נדבה . במשנה אחרת נקבע שאין נשבעים על ההקדשות, ומי ששמר עליהם פטור מתשלומים ( בבא מציעא פ"ד מ"ט ) . בבבלי מוצעים הסברים אחדים . שמואל אמר שהשבועה שהמוביל נשבע היא כדי שיהיה זכאי ליטול את שכרו, וממילא משנתנו עוסקת רק בשומרי שכר . אמנם לפי פשוטה המשנה עוסקת בשומר חינם, שכן רק הוא נשבע ונפטר בגנבה ואבדה, אך ניתן להסביר שהגנבה והאבדה הנזכרות הן בבחינת אונס 6 , ובאונס גם שומר שכר נשבע ונפטר . הסבר שני, פשוט יותר, הוא ששתי המשניות חולקות, ואכן הבבלי מביא את עמדת רבי שמעון ולפיה נשבעים על הקדשות . ההסבר השלישי הוא היסטורי . המשנה הפוטרת משבועה היא משנה ראשונה, ומאוחר יותר גזרו שישבעו על...
אל הספר