מסכת שקלים 2 מ ב ו א ואף מקדש לא נהנה ממעמד פורמלי כזה שאִפשר לו לתבוע מס ממאמיניו, ובוודאי לא לכוף את המס על הציבור הרחב . המסכת דנה בפרטי ההסדר, ואנו נסכם את הדברים . הרקע המקראי מצוות מחצית השקל קשורה לכאורה לפרשת כי תשא : "כי תשא את ראש בני ישראל לפקֻדיהם ונתנו איש כֹפר נפשו לה' בפקֹד אֹתם ולא יהיה בהם נגף בפקֹד אֹתם . זה יתנו כל העֹבר על הפקֻדים מחצית השקל בשקל הקֹדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה' . כל העֹבר על הפקֻדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה' . העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על נפשֹתיכם . ולקחת את כסף הכִפֻרים מאת בני ישראל ונתת אֹתו על עבֹדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני ה' לכפר על נפשֹתיכם" ( שמות ל יב - טז ) . הדמיון בין הפסוקים לבין המתואר במשנה אינו יכול להיות מקרי . בשתי הפרשיות התרומה היא מחצית השקל, ובשתיהן התרומה שוויונית . ברם, ההבדל הוא שבמקרא אין זו מגבית למימון המקדש, אלא דרך לפקוד את העם ולכפר על עצם המפקד . כידוע אכן ראו קדמונים במפקד חטא המצריך כפרה ( שמואל ב כד ג ואילך ) . עיון בספרות התנאית מצביע על כך שהקישור בי...
אל הספר