פרק שמיני

249 פ ר ק ש מ י נ י 3 כפי שביארנו שם, רב אינו נזקק לתנא מסייע . 4 דעתו של רבי יוחנן נזכרת רק בירושלמי, ושם חסרה עמדתו של רב . רב מוצג כמי שמזדהה עם רבי יוחנן . 5 לעיל, פ"ד מ"י, וראו שם מ"ד ובפירוש רבנו חננאל . פירושו מתבסס על כך שבני העיר מניחים עירוב תחומין קבוע, וכולם רשאים לסמוך עליו, כולל, אולי, גם מי שנודע לו על ושמואל אומר – רק בשיתוף מבואות ( פ ע"א ) , ואילו רבי יוחנן בירושלמי סובר שזה וזה צריכים לזכות ( כה ע"א ) . ז יכ וי ב ע י ר ו בי ת חו מי ן רבי יוחנןשמואלרב צריךצריךאינו צריךשי ת וף מ ב ואו ת צריךאינו צריךצריךע י ר ו ב ת חו מי ן מבחינה עובדתית הזיכוי נזכר בפרק ז משנה ו, אך לא במשנתנו . הבבלי, כהרגלו, מנמק את דעות שני הצדדים מן הפן המשפטי . רב חולק על משנתנו וסבור שיש גם תנא החולק 3 ; לעומת זאת בעירוב תחומין צריך לזכות כדי שחלק הסעודה יהיה שייך לכל מי עליה שרוצה ליהנות מהעירוב . ברם שמואל מאמץ את פשט המשנה : במקום שנאמר שיש לזכות, צריך לזכות, ובמשנתנו לא נזכר רכיב זה, על כן אין צריך לזכות . מעבר לצד המשפטי טמון כאן פער בתפיסות העקרוניות : שיתוף מבואות הוא הסדר קבוצתי במהותו, ...  אל הספר