57 פ ר ק ש נ י 4 בספרות הראשונים נחלקו אם דין הקפת באר דומה לכל שטח ריק שהוקף . דין זה נידון להלן במשנה ה, ושם נדרש שבשטח יהיה בית דירה כלשהו . יש מי שראה בבאר מעין בית דירה, ויש מי שהדגיש שזהו דין מיוחד של באר, כמו שפירשנו . ראו תוספות הרא"ש לדף יח ע"א . 5 שיפמן, הלכה, עמ' 108 ; ברית דמשק, יא 2 ; ספר היובלים, ב כט . 6 ראו פירושנו להלן, פ"י מי"ד . משנתנו עוסקת בבורות הציבוריים בשטחים החקלאיים . אדם רגיל גר בביתו ושואב מים מתוך הבור בחצרו . לרועי הצאן היו בורות מים פרטיים בשדות . יש להניח שמשנתנו עוסקת בשיירה החונה בשטח פתוח, ומתארגנת לשבת סביב בור מים . השיירה רשאית להתקין עירוב, כפי שראינו בפרק הקודם, אך כאן מדובר בשיירה שאין לה עירוב, והמשנה מורה לה דרך כיצד לשאוב בשבת ממי הבאר . כפי שנראה להלן, יש רגליים לדבר שההלכות שבמשנה 4 . נקבעו על רקע העלייה לרגל . עולי הרגל חנו בשדה ונזקקו למים שבבור הפרק מניח באופן פשוט שהשאיבה עצמה מותרת, היא אינה בבחינת מלאכה, והמים נחשבים למוכנים . הבעיה ההלכתית היחידה היא הטלטול . הבור מהווה רשות לעצמו, רשות היחיד, משום שהוא עמוק יותר מעשרה טפחים מפני הש...
אל הספר