פרק ראשון

20 מ ס כ ת ע י ר ו ב י ן 3 ההלכה חוזרת במקומות מספר ומשתמעת גם מהדיונים סביב משנתנו . הביטוי המפורש לה הוא בתוס', שבת פ"א ה"ב . 4 מעין אותו חילוף נוסח מצוי בסוכה פ"א מ"א . בפירושנו לסוכה נציג את הממצא המלא של שתי המסכתות כפי שבדקו פוקס, סוכה, עמ' 1 - 3 . 5 אלבק ( עמ' 426 ) וליברמן ( תוספתא כפשוטה, עמ' 301 ) מדגישים שמהמשנה אין להסיק כיצד יש למעט . 6 משנה, סוכה פ"ד מ"ד ופירושנו שם ; פסחים פ"א מ"ה ופירושנו שם ; שקלים פ"ח מ"ד, ועוד . 7 תוס', בבא קמא פ"ו הכ"ח ; בבלי, עז ע"ב ; שבת ז ע"א, ועוד . 8 ארבעים אמה הוא מטבע לשון, ראו ליברמן, ירושלמי כפשוטו, עמ' 217 ; איכה רבה, א א, עמ' 45 , ועוד . מ ש נ ה א מבויי – המבוי הוא בשפת ימינו רחוב . בעיירות הכפריות היו שני סוגי מבואות, מבואות מפולשים ושאינם מפולשים . מבוי מפולש הוא מבוי היוצא מרשות הרבים ( ממבוי אחר ) ומגיע למבוי אחר, בשפתנו זהו רחוב המחבר בין שני רחובות ראשיים אחרים . מבואות מסוג זה אי אפשר כלל לערב, כלומר אי אפשר להתקין בהם עירוב מבואות ; אבל מבוי מפולש 3 ( איור 1 ) . היוצא מרשות הרבים ומגיע לחצר פרטית או ציבורית – ניתן להתקין בו עירוב ...  אל הספר
תבונות