2 מ ס כ ת ע י ר ו ב י ן ההלכה שנפסקה בעם ישראל מונה ארבע רשויות : רשות הרבים, רשות היחיד, כרמלית ומקום פטור . ברם ניסוח מושלם זה הוא ברייתא המופיעה בתלמוד הבבלי בלבד ( שבת ו ע"א ) . במשנה בתחילת מסכת שבת נמנות שתי רשויות וארבעה מצבים : "יציאות השבת שתים שהן ארבע" ( פ"א מ"א ) . בתוספתא יש מקבילה לברייתא : "ארבע רשויות רשות היחיד ורשות 3 . אי זהו רשות היחיד . . . אי זהו רשות הרבים . . . אבל הים והבקעה והכרמלית והאסטונית הרבים והאסקופה אינן לא רשות היחיד ולא רשות הרבים . . . חצר של רבים ומבואות שאין מפולשין עיריבו מותרין, לא עיריבו אסורין" ( שבת פ"א ה"א - ה"ה ) . ברור שהתוספתא הכירה מקור תנאי בסיסי המונה ארבע רשויות והיא מפרשת אותו, אולם מקור זה אינו משנה א במסכת שבת, שכן במשנה מופיע המניין ארבע, אך במשמעות שונה . אם כן, לפני התוספתא הייתה משנה קדומה הזוכה לביאור . מסתבר שמשנה קדומה זו הכירה את משנת שבת, וסוגננה בלשון "ארבע רשויות" בהשראתה . איננו יודעים מה הן ארבע הרשויות שנמנו באותה משנה . התוספתא מונה שתיים מהן : רשות היחיד ורשות הרבים, כמו במשנת שבת . כמו כן היא מונה רשימה נוספת של מב...
אל הספר