מסכת כתובות 527 מ ש נ ה ד משנה ד המושיב אשתו חנוונית או שמינה – את אשתו, אפיטרופוס הרי זה משביעה כל זמן שירצה – תנא קמא סבור שבמערכת הנישואין הרגילה אדם אינו משביע את אשתו . בדרך הטבע האישה נמצאת בבית ועלול להתעורר סכסוך כספי ביניהם, כלומר הבעל חושד שאשתו גנבה ממנו או השתמשה ברכושו מעבר לנדרש . במקרה רגיל כזה אין הבעל יכול להשביע את אשתו . אבל אם היא אחראית על תחום כספי מטעמו הרי שאחריות זו הופכת אותה למעין שותפה, ואפשר להשביעה . כלומר, תנא קמא מבחין בין מערכת היחסים המשפחתית הרגילה המבוססת על אמון ולא על התדיינות משפטית בין בני הזוג ובין מערכת שבה בני הזוג הפכו להיות בעלי זיקה עסקית זה לזו, כאשר במקרה זה היחסים ביניהם עולים על פסים משפטיים . רבי אליעזר אומר אפילו על פילכה ועל עיסתה – הבעל רשאי להשביע את אשתו על "פילכה", כלומר להשביעה שעשתה כמות מסוימת ולא מכרה באופן פרטי חלק ממעשה ידיה . המשנה בבבא קמא מביאה דין שהרקע לו דומה : "לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל" ( פ"י מ"ט ) . ההנחה היא שלעתים הבעל מרשה לאשתו למכור מעט מהצמר שהיא עושה והיא פועלת מטעמו, כפי שראינו בפרק ה, ...
אל הספר