איחוד וחלוקה וכלים משלימים

168 פרק עשירי שמייצג מנגנון האיחוד והחלוקה, אין חשיבה כיצד לעייר את בעלי הקרקעות שנכנסים לתהליך האיחוד והחלוקה . ניצול הקרקע מוכתב על ידי תפיסות משפחתיות ומסורתיות גם לאחר שנכנס בעל הקרקע לתכנית איחוד וחלוקה ובעל הנכס יוסיף להשתמש במגרש ויחידות הדיור שנוצרו עבורו בתום התהליך . בתכנון של איחוד קרקעות וחלוקתן תקפות התפיסות המשפחתיות והמסורתיות של בעלי הקרקעות בשאלת דרכי ניצול הקרקעות ויחידות הדיור שמייצרות תכניות האיחוד והחלוקה . מנגנון האיחוד והחלוקה לא נדרש להיבט זה . פרט לבניית יחידות הדיור לפי הוראות הבנייה שנקבעו בתכנית, תכנית האיחוד והחלוקה אינה מכתיבה לבעל הקרקע כיצד לנצל את יחידות הדיור שהתכנית הקצתה לו . היא אינה מכתיבה מתי לבנות, למכור או להשכיר לצד מסוים ואינה מחייבת את בעלי המגרשים לשווק את יחידות הדיור שייבנו לשוק הכללי או, למשל, לשריין חלק מהן ל׳דיור בהישג יד׳ למחוסרי הדיור בציבור . אפשר להבין היעדר הוראות כאלה בתכניות איחוד וחלוקה כהגנה על זכות הקניין, אך אני מציג את הדברים כמצב נתון . מדובר במצב שלמנגנון האיחוד והחלוקה אין שליטה על אופן מימושם של המגרשים שהתכנית מייצרת . ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב