מרשם הקרקעות ביישובים הערביים

141 איחוד וחלוקה והבנייה ותקן 15 מתייחסים רק לבעלים הרשומים בפנקסי המקרקעין של החלקה הנכללת בחלוקה . אין הם מכירים במחזיק בפועל בקרקע שזכויותיו אינן רשומות בפנקסים . הדבר חוזר על עצמו גם בהקצאת מגרשי תמורה . מגרשים אלה יירשמו על שם בעל החלקה המקורית הרשום בפנקסי המקרקעין ולא על שם המחזיק בה 41 בפועל . ההסתמכות על בעלות רשומה בלבד לפי הרישום בפנקסי המקרקעין מבטיחה שקיפות בתכנון כאשר ידוע מי הבעלים של כל חלקה . כך מובטח גם שהשמאי לא יתייחס לגורמים בלתי ידועים . הדבר גורם לוודאות המסתמכת על מרשם המקרקעין בלבד . 42 אולם פעמים רבות אין לשמאי או לוועדה המקומית כלים מספיקים כדי להכריע בכשרות זכויותיו של מי שטוען לזכויות בקרקע אך אינו רשום במרשם המקרקעין ( כגון אדם הטוען לחוזה מכר שלא דווח, לירושה כשאין צו ירושה, ומקרים מורכבים אחרים ) . מטעם זה נקבע בפסיקה כי הוועדה המקומית אינה מוסמכת ואין לה כלים להכריע בטענות לזכויות קניין לא רשומות או בסכסוכים קנייניים . 43 קרקעות ללא חלוקה סטטוטורית . בחברה הערבית הבעלות על חלקת המקרקעין משותפת לכמה גורמים ( מושע ) בחלק גדול מהקרקעות . ברוב המקרים המקור ...  אל הספר