הביקורת על הכללים המשפטיים ושינויים מוצעים

118 פרק שביעי החלקים השונים בחברה הערבית : מי שרוצים לשמר את דפוסי הבנייה ודרך חייהם המסורתיים, מי שרוצים שהעיר הערבית תבטא את ערכי החברה הערבית ומי שמבקשים שינוי וחפצים ליהנות מחיים עירוניים מפותחים שאינם כפריים ומסורתיים . היעדר הדיון בשאלות אלה גרם לכך שהתהליך ייראה במידה רבה פטרנליסטי, כאשר המדינה — ולא האוכלוסייה עצמה — עיצבה לאוכלוסייה הערבית את העיר החדשה הראשונה שלה . כמתואר קודם לכן, בעלי העניין בציבור הערבי הרגישו חוסר שייכות לתהליך ואף גילו עוינות כלפיו . תחושה זו גברה כשהתכנון התקדם ללא שיתוף הציבור . לדעתי לא די היה בכללים המשפטיים כדי לטפל בהיבטים המתוארים במחקר ולהעניק את הכלים להכריע בהם, ויש בכך כדי להסביר גם את ההתפתלות ואת התהפוכות שהיו לגורמי התכנון בקשר לתכנון השטח . היבט חשוב נוסף המגלם את חוסר השקיפות והגיבוש בהצעה לעיר הערבית החדשה הוא דחיית ההכרעה בשאלת זהות המרחב החדש שהוצע כעיר חדשה, ושיוכו המוניציפלי . בדיוני המועצה הארצית הובהר ששאלת התכנון היא נפרדת משאלת השיוך המוניציפלי, ומטעם זה כונה השטח ׳נדבך עירוני׳ . זהו מונח המתחמק מתיאור השטח, ומהשאלה אם מדובר בעי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב