מאפייני העיר המוצעת

108 פרק שביעי בתכניות התמ״ל 1058 ו- ,1059 התקדם תכנון המרקם העירוני בהנחה שהוא יהיה חלק מהמועצה המקומית ג׳דיידה-מכר והרחבה של יישובים אלה . כמפורט בהמשך, התכניות נעצרו . אם כן, גם אחרי ההחלטה האחרונה ההצעה התכנונית לא הייתה מגובשת וברורה דייה . לדעתי הדבר נבע מהעובדה שההליך שלא התבצע לפי הנהלים . לו הייתה נכתבת בקשה מנומקת להקמת יישוב חדש, והוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים הייתה בודקת אותה ולאחר מכן המועצה הארצית הייתה נדרשת אליה, הייתה מתקבלת החלטה בשלבים המוקדמים של התכנון בשאלה אם השטח ראוי לעיר חדשה אם לאו, באיזה היקף ובאיזו ישות . כך היה ניתן למנוע את ההתפתלות התכנונית שהתרחשה בהליך קידום העיר החדשה בטנטור . יתר על כן, בקשה מנומקת כזאת הייתה מסייעת לציבור הערבי ולבעלי העניין להבין את היוזמה ולהתמודד אתה, להסכים לנימוקיה או לתקוף אותם והתהליך התכנוני היה שקוף יותר . הצורך בעיר חדשה והדרישה להקמתה לא היו צריכים להיות, לפי הנהלים, קביעה של מתכנני תכנית תמ״א 44 לאחר שהופקדה אלא חלק מהחלטה של המועצה הארצית . היה עליהם להתבסס על בדיקה של צורך אמִתי בעיר ערבית חדשה במקום המוצע, ככתוב בנו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב