בנייה רוויה ובהתרחקות מהמשפחה ומהקהילה הקרובה ; 5 סגנון החיים הזה שונה במידה רבה מזה של החברה הערבית, המתבסס על קשרים משפחתיים, מסורתיים וחמולתיים . 6 על רקע מצוקת הדיור דרשו נציגי הציבור הערבי ( חברי כנסת ורשויות מקומיות ערביות בישראל ) ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר להוסיף לתחומי השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות שטחים לבנייה ולפיתוח . 7 הם דרשו להקים אזורי תעשייה ויישובים ערביים חדשים, שכן מהקמת המדינה לא נוסד ולו יישוב ערבי חדש אחד, למעט יישובי הבדואים בנגב . 8 המדינה ( משרד הפנים, משרד האוצר וועדות התכנון ) , שהייתה ערה למצוקת היישובים הערביים והכירה בה בדו”חות רבים שכתבו ועדות רשמיות שהוקמו במשך השנים, התנגדה להרחבת תחומי השיפוט של היישובים הערביים לפני שתמוצה קיבולת הבנייה בתוכם . מדיניות זו הגבילה את התרחבותם, תרמה להעמקתה של מצוקת הדיור בהם ומנעה את הקמתן של שכונות חדשות ואת שיפור התשתיות ואיכות החיים בהם . עם זאת המדינה הכינה תכנית להקמת עיר ערבית חדשה . זו תוכננה להיות העיר הערבית הראשונה שתוקם במדינת ישראל . התכנית כללה תהליכי איחוד וחלוקה מחדש של הקרקעות הפרטיות אשר אושרו לבנ...
אל הספר