סיכום שער שני

167 המחתרת המשפטית המקצועית בניתוח המצב המשפטי והבנייתו ובשכנועו של הלקוח לאמץ אסטרטגיות אחרות . האסטרטגיות שנקט גויטיין בטיעוניו מלמדות על המרחב הפוליטי והמשפטי המצומצם שעמד לרשותו . מכאן אפשר להבין מדוע בסופו של דבר, ועל אף הבדלים מסוימים, נטו גויטיין ושפירא בבירור לאב טיפוס הציבורי-לאומי המשפטני . אב טיפוס זה, הפועל בדרכים לגיטימיות וללא עימות עם הלקוח, נוח לקבל את מרות הלקוח הרבה יותר מאשר עורכי דין הנוטים לאב טיפוס הרדיקלי . מערכת הנאמנויות המורכבת בפרשת האונייה 'חיים ארוזורוב' ובפרשת האונייה 'תל חי' — להנהגה הציונית, למוסד לעלייה ב', למעפילים ולמערכת המשפטית שגויטיין ושפירא פעלו בה — עשויה אף היא לסייע בביקורת המקרה והבנתו . מערכת נאמנויות זו, והזהות המקצועית של עורכי הדין גויטיין ושפירא, הרקע האישי והחינוך המשפטי שלהם, התוותה את מרחב התמרון בשדה המשפטי של ההעפלה . עם זאת, ניכר הבדל במשקלם היחסי של הרכיבים במערכת נאמנויות זו . הלקוח עלה בחשיבותו היחסית על חשיבות הזהות המקצועית של גויטיין ושל שפירא וכן על הנאמנות למעפילים עצמם . לדעתי, המשקל שהכריע בה באופן מובהק היה זה של הלקוח, ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב