פרק ו - פסיביות ואקטיביזם במשפט: שתי פרשות, שתי גישות

143 המחתרת המשפטית קורפוס" נתקדשה במסורת הבריטית במאות השנים האחרונות והיא אחת הערובות להגנת זכויות הפרט . ארץ ישראל הפכה ל"מדינת משטרה", תביעה מסוג זה עלולה לשמש תשובה לרעה זו . בית הדין ידע ודאי להשתמש במלוא הסמכות [ . . . ] מתן ״הצו על תנאי״ עשוי לעורר בצבור את האמון בכוחו של המשפט' . 10 בקו הטיעון הזה, המאופיין במתווה א-פוליטי ופורמלי, דבק גויטיין בעקביות גם בפרשות המשפטיות הבאות של האוניות 'כנסת ישראל' ו'חיים ארלוזורוב' ולא יצא נגד עצם התשתית המשפטית לגירוש . קו הטיעון התבסס על המורשת המשפטית הפורמליסטית והפוזיטיביסטית האנגלית, שדגלה בהבחנה ברורה בין הזירה הפוליטית לזירה המשפטית . ומצד אחר, גויטיין לא רצה ששופטי בית המשפט ייאלצו להפגין בפסיקתם נאמנות פוליטית למדיניות הבריטית . עוד השפיעה על גישתו של גויטיין המדיניות המשפטית של הנהלת הסוכנות . בית המשפט ביטל את שתי הבקשות בתחילת הדיון שהיה אמור להיות העיקרי . ביטול זה נעשה ביוזמתם של גויטיין ושל יעקב שמשון שפירא, אשר כיהן כממלא מקומו של היועץ המשפטי של הסוכנות היהודית . גויטיין ושפירא ביקשו לקיים את הדיון מאחר שהמשטרה סירבה לתת להם...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב