סיכום שער ראשון

121 המחתרת המשפטית היה אפשר לחשוב על אסטרטגיה לוחמנית ופוליטית יותר מזו שנקטו לויצקי וגויטיין, שאינה בגדר קו הגנה פוליטי טהור . פיליפ ג'וזף היה הלוחמני משלושת הפרקליטים ולעתים שילב טיעונים פוליטיים עד כדי התקרבות לדה-לגיטימציה של ההליך בבית הדין הצבאי . בדרכו הוא שיחק במובהק במגרש הפוליטי-משפטי הבריטי . אף שנשאר לרוב בתחום הפרקטיקה המשפטית המקובלת, הוא לא חשש מעימותים ומהאשמות פוליטיות חריפות . ייתכן שהדבר נבע מהזדהותו עם מרשו הנאשם העיקרי סירקין, שהיה בכיר בהסתדרות הציונית . אף שאחיו, ברנרד ( דב ) ג'וזף, היה מקורב להנהגה הציונית ונקט בעמדה מתונה, ניכר שפיליפ ג'וזף נטה לאמץ דווקא את הקו הלוחמני שהובילו בן-גוריון וחבריו להנהגה — בעיקר יצחק בן-צבי וגולדה מאירסון . את ההבדלים בגישות של הפרקליטים אי אפשר להסביר בהבדלים ברקע המשפטי והמקצועי שלהם . שלושתם היו בעלי השכלה משפטית אנגלית פורמליסטית וכולם אף הוסמכו כבריסטרים באנגליה . שלושת עורכי הדין נטו לאב טיפוס המשפטני של עורך הדין הציבורי-לאומי והִצמדותם לקו הגנה פורמליסטי שימשה אסטרטגיה להתמודדות עם המשפט הפוליטי שניהלו הבריטים . זו הייתה ה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב