74 פרק ג : פרשת העשרים משוני באותם ימים נקט ארגון ההגנה קו הגנה משפטי קונוונציונלי במשפטים הצבאיים שנערכו לחבריו, ולכן הכירו נאשמי ההגנה בסמכות השיפוטית הבריטית ויוצגו על ידי עורכי דין . מחתרת לח"י לעומת זאת, נקטה קו פוליטי מלא מקיץ 1944 ולכן, ככלל, לא היו הנאשמים מיוצגים וכפרו בעצם הסמכות הבריטית להעמידם לדין . עמדת אצ"ל הייתה מורכבת יותר מזו של לח"י . עד פרשת העשרים משוני נקט אצ"ל קו הגנה משפטי רגיל, ואילו אחריה הוא התבסס על טיעון פוליטי במרבית המשפטים . שיקולים שונים, כגון העדר הסיכוי להימנע מגזר דין מוות, הנחו את אצ"ל בבחירה בין קו טיעון פוליטי לקו משפטי . בפרשה זו נקטו עורכי הדין זליגמן וקריצ'מן באסטרטגיה ייחודית ששילבה בין טיעון משפטי לעמדה פוליטית . קו ההגנה המשולב, שעורכי דין אלה הרימו תרומה גדולה לעיצובו, היה ביטוי לתמרונים המורכבים שהיה על עורכי הדין הציבוריים-לאומיים לעשות בין הלקוח לגורמים בזירה השיפוטית הצבאית . כפי שנראה, לצד מסכת הגנה קונוונציונלית העלה זליגמן גם טיעונים שמתחו את התוכן המשפטי אל מעבר לקו הפוליטי, ובכלל זה הצהרות הנאשמים שכללו תכנים פוליטיים מובהקים והצדק...
אל הספר