על ההנהגה: דמות השיח׳ים בשירה הבדואית

88 חבצלת יהל שמקורם אחר . אחד השינויים הבולטים שהתחוללו בחברה הבדואית היה הפיכת ההנהגה הלא רשמית, זו שסמכותה נשענה על אנשי השבט, להנהגה בעלת מעמד רשמי של ‘שיח׳ים ממונים׳, הנשענת במידה רבה על השלטונות . תהליך הענקת סמכויות והטלת תפקידים על השיח׳ים החל כבר בימי השלטון העות׳מאני ועוגן בחוק בתקופת המנדט הבריטי, אז קיבלו השיח׳ים את סמכויות המוכתרים, ונקבע שכר בעבור עבודתם . 3 במלחמת העצמאות ומעט אחריה התחולל בחברה עוד שינוי מהותי . מרבית השבטים הבדואים עזבו את ישראל, שבטים אחדים נותרו בשלמותם ומאחרים נותרו חלקים קטנים או כמה משפחות . את השבטים המפוצלים ארגן הממשל הישראלי למסגרות מנהליות חדשות, שאף הן כונו ‘שבטים׳ . בראש השבטים שנותרו בשלמותם נשאר לעמוד השיח׳ הקודם . אם השיח׳ עזב את ישראל או שנותרו מהשבט משפחות מועטות, אוחדו הקבוצות והממשל מינה שיח׳ לעמוד בראשן . הממשל הצבאי הישראלי העצים 4 עם ביטול הממשל הצבאי והקמת יישובי הקבע נחלש מעמדו של והרחיב את תפקיד השיח׳ . השיח׳ הממונה . השירה הבדואית שתתואר במאמר זה עוקבת אחרי השינויים שחלו בתפקידו ובתִפקודו של השיח׳ ומבהירה אותם . מנהיגות השיח׳ נ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב