182 דת ופוליטיקה בהגותו של מרטין בובר המדינה הלאומית בהגותו של בובר שלילת המדינה הלאומית על בסיס הגדרתה של הציונות שלא כמו רבים ממוריה והוגיה של הציונות בני זמנו, ראה בובר בציונות תנועה שמקורותיה ושורשיה בהיסטוריה היהודית . לגרסתו, אין היא אלא 'המציאות הפנימית ביותר של תולדות-עם וייעוד-עם' . 1 משמע : אין למצות את תכניה, קל וחומר לא לקבוע את יעדיה, על בסיס דרישותיה של המציאות הנתונה בלבד . 2 לפיכך, הבנת התפתחותה ומהותה הפנימית של הציונות כרוכה בהבנת ההיסטוריה של העם היהודי . שלא כשאר העמים ייחודית היא, לדעת בובר, הוויית עם ישראל 'בכוחה של מסורת שהייתה משותפת לכמה שבטים נוודים למחצה, היא מסורת של הבטחת ארץ זו ל"אבות", ובכוחם של מאורעות יוצאים מגדר הרגיל, שבהם ראו את קיומה' . 3 הוסף על זה : לדעת בובר, במסגרת 'המסורת המשותפת' הוטלה על עם ישראל משימה שהיו לה השלכות רבות על מהלך האידיאות העולמי . בארץ שהובטחה לו היה עליו להקים חברה המושתתת על צדק, לא כמפעל של יחידים או של חברה, אלא כמפעלו של העם דווקא . 'לימים' מוסיף בובר, 'קמו "הנביאים" [ . . . ] ופירשו את התפקיד הזה כמחייב את החברה לשלוח ל...
אל הספר