פרק שלישי: הציונות כתנועה להתחדשות דתית

149 פרק שלישי | הציונות לגרסתו של בובר, בראש ובראשונה בנוכחות של 'הדיבור האלוהי' המצווה ובדו-שיח בין העם ובין אלוהיו . כך, לדוגמה, הוא כותב בלשון חד-משמעית : 'אין לך [ … ] שום ספר כמו זה של המקרא שהדו-שיח בין השמים והארץ ממלא את כל חללו . הוא מספר לנו על אלוהים הקורא לאדם וחוזר וקורא אליו, ועל האדם הקורא אל אלוהים וחוזר וקורא אליו' . 4 והוא חותם את דבריו בדרך של הכללה וסיכום חד-משמעיים : 'זה גופה של תורה הממלאה את חללו של המקרא, שחיינו הם שיחה שבין מעלה ומטה' . 5 ודוק . מעולם לא התכוון בובר הבוגר לחדור אל הרבדים הטרנסצנדנטליים של הדיבור האלוהי . 6 תחת זאת הוא היה מעוניין בדיבור המוחשי, החד-פעמי, המתרחש בשעת המפגש בין האדם או העַם עם האל . משום כך, כפי שצוין לעיל, 7 לא האמין בובר שההתגלות האלוהית 'היא אי פעם מתן חוקים' . 8 הגיונם של דברים נהיר . בובר סבר שמבעד לכתוב במקרא אי אפשר להגיע אל הדיבור החי של האלוהים, שהרי שפת המקרא גופה היא תרגום של הדיבור האלוהי הבלתי אמצעי . על רקע זה נהיר גם שבמקרא נשמע רק קולו של מי ששמע את הדיבור האלוהי הבלתי אמצעי ואשר תרגמו לנו ללשון בני אדם . מההנחה ש...  אל הספר