פרק ראשון: דת ודתיות בהגותו של מרטין בובר

90 דת ופוליטיקה בהגותו של מרטין בובר בכך הוא יצר למעשה תהום בלתי ניתנת לגישור בין המשפט לאתיקה . ואילו הרמן כהן ראה דווקא בתורת המשפט את התחום שמתגשמים בו עקרונותיה של תורת המידות . לטענתו, החוק הוא העוגן המונע את הפיכתו של הצו הקטגורי לבעל תוכן ומשמעות סובייקטיביים או טרנסצנדנטליים ערטילאיים . תורת המידות חייבת, לכן, לפנות אל תורת המשפט הקונקרטית כדי לגזור ממנה את הנחות היסוד, שרק בהן יש כדי לסייע למימושה בחומרי המציאות . לפיכך הוא מכנה את האתיקה, 'הלוגיקה של מדע המשפט' . דהיינו האתיקה והמשפט מתייחסים ושייכים זה לזה . 335 אולם המשפט אינו מתגשם בחלל ריק, כשם שאינו מתגשם בתחומו של היחיד . המישור שמתממש בו המשפט הוא החברה, קרי ביחסים שבין האדם לזולתו, ואילו שיא התפתחותו הוא במדינה . משום כך, פוסק כהן, המדינה היא התחום שמתגשמת בו האתיקה . 336 בזיקה אל הכרה זו מצויה גם אחת מנקודות ההשקה המשמעותיות ביותר שבין משנתו הדתית של הרמן כהן לתורתו הלאומית של אחד העם, שבמרכזה תפיסת ייחודה של הלאומיות היהודית בעיקרון 'הצדק המוחלט' . הן לדעתו של אחד העם הן לגרסתו של הרמן כהן, תרומתה החשובה ביותר של הנ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב