מבוא העורך: נתיבים בהגותו הדתית והפוליטית של מרטין בובר

11 מבוא העורך זנחו ביודעין את ההיבט המוסרי-האוניברסלי שבמשנתה לטובת היסוד הלאומי הצר . 15 אגב דיון זה נדרש שטרנהל להיבטים הקשורים למשנתו הלאומית והחברתית של מרטין בובר . לדידו, משנתו של בובר נוצקה בתבנית מושגיה של הלאומיות האורגנית-התפתחותית ( Völkisch ) . כמו הסוציאליזם האירופי, טען שטרנהל, העדיף גם בובר במובהק את הפרימט הלאומי מזה האוניברסלי . 16 הנחות אלו של שטרנהל מבטאות, במידה רבה, השקפה רווחת ומקובלת . 17 לאורך החיבור, על פרקיו השונים, נדרש שלום רצבי להיבטים הללו ומעניק להם נופך שמשתלב עם היבטים אחרים במשנתו של בובר . נוכל לומר שמתוך עולם המושגים של הלאומיות האורגנית-התפתחותית, הידועה גם בשם לאומיות אינטגרלית, צמחו שני ענפים מרכזיים : ענף אחד אימץ את הדרוויניזם על כרעיו ועל קרבו והתבונן במציאות האנושית מבעד למושגיו הלאומיים והחברתיים . ענף אחר צמח מתוך מניע דתי עמוק, שעם מבטאיו נמנים הוגי הסוציאליזם הדתי לאונרד רגץ ( Ragaz ) , פאול טיליך, מרטין בובר ואחרים . מכאן שאף אם בובר משתמש במושגים של הלאומיות האורגנית, הרי נקודת המוצא הדתית שלו משנה למעשה את משמעותם המקובלת . דוגמה לשינוי...  אל הספר