אדר תשפ"ו, מרס 2026 גיליון 102 57 של "המוסד לתיאום" . זאת כפועל יוצא של מערכת היחסים העכורה בין שילוח לבין איסר הראל, ראש השב"כ, ששיתקה את פעילותו, ובשל עיסוקיו הרבים של שילוח עצמו . במהלך כל תקופת פעילותו של "המוסד לתיאום", המשיכה ור"ש להיפגש בתדירות גבוהה, פגישות שהיו הכרחיות מן הסתם נוכח הצורך בתיאום הדוק של פעילות ארגוני הקהילה הצעירה . ביולי 1952 התפטר שילוח מתפקידו ואת מקומו כראש ה"מוסד לתיאום" וכיו"ר ור"ש תפס איסר הראל . דמותו של איסר ומערכת היחסים העכורה שניהל עם כל ראשי אמ"ן, עיצבו את דמותה של הקהילה במהלך השנים שיבואו . תקופה זו התאפיינה במאבקי כוח בלתי פוסקים שהעיבו על יחסי אמ"ן והמוסד ושיבשו את פעילות הוור"ש . כך עלו בדיוני ור"ש באותם שנים טענות הדדיות לפיהן המוסד ממדר את אמ"ן, מקורות המוסד תורמים תרומה בלתי מספקת לצי"ח אמ"ן ומנגד טענות על מעבר בלתי מתואם של קציני אמ"ן לשירות במוסד . רק לאחר התפטרותו של הראל במרץ 1963 ומינויו של מאיר עמית לתפקיד ראש המוסד, וראש אמ"ן במקביל לתקופה קצרה, החלו היחסים בין הארגונים להשתפר והדבר בא לידי ביטוי גם בפעילות הוור"ש . גם בהמשך, המשיכו ...
אל הספר